שאלות ותשובות

בניה ירוקה, או בניה אקולוגית, מטפלת בכל ההתנהגות האנרגטית של הבית/ השכונה/ העיר, משלב התכנון והביצוע ועד להריסתם בסוף ימיו.
בניה ירוקה לוקחת בחשבון בתכנון העיר, כבר מראשיתה, את כיווני המגרשים, רוחב הרחובות, גובה המבנים וצורתם הפיסית, על מנת ליצור מגרשים איכותיים יותר מבחינה אנרגטית.
היא לוקחת בחשבון את העלות האקולוגית (לא הכלכלית, אלא את הנזק שנגרם בגלל פעולות הבניה) של כל פעולות הבניה- ניהול האתר, בחירת החומרים, כולל שיכלול של מרכיבים שונים בעלות המוצר (כגון שינוע המוצר, עלות העבודה, הנזק שנגרם בייצור המוצר וכו').
היא לוקחת בחשבון את תהליך ההקמה של המבנה- זמן הקמה, עבודה עם חומרים מתועשים מול בניה עתירת עבודת כפיים, ניהול אשפה באתר בזמן בניה.
היא לוקחת בחשבון את ההתנהגות האנרגטית של המבנה בזמן הפעולה שלו- בחינה של האקלים והטופוגרפיה באתר, העמדה נכונה של הבניין, ושל הפונקציות בתוכו, פתחים נכונים מבחינת הגודל והכיוון, הצללות נכונות על הפתחים, טיפול נכון במים, איוורור טבעי, תאורה טבעית, חימום וקירור פאסיביים (ראה מאמר על חוקי התכנון והבניה אל מול הבניה הירוקה), בידוד טוב (אקוסטי ותרמי), תכנון חסכוני במקום, טיפול באשפה.
ולבסוף, היא לוקחת בחשבון את תהליך הריסת המבנה ושימוש חוזר בחומרי הבניה.

כמה אנחנו משקיעים בעצמנו בכדי להיות בריאים וחיוניים?

אנחנו קונים תרופות, תוספי תזונה לפעמים, משקיעים במראה שלנו ובמשקל שלנו, באיפור ובבגדים מתאימים, בריצה לרופא בכל פעם שאנחנו חולים, ובכל זאת הרבה אנשים מספרים על הרגשה כללית לא טובה- חוסר כח או עייפות, רוגז, עצבות או דיכאון קל.
אנחנו יכולים לספר לכם, שבניה ירוקה מורידה בצורה דרמטית את עלויות התפעול של הבית. המשמעות היא קרוב ל 10,000 ש"ח בשנה. לחלק מאיתנו זה קוסם, והחלק הזה הולך וגדל עם כל עליה במחירי החשמל, המים או הגז.
אנחנו גם יכולים לספר לכם על עזרה ממשית בהצלת כדור הארץ שלנו- בכל חמישים שנה אנחנו (האנושות) מכפילים את מספרנו. ואם לא די בזה- האנרגיה שכל אחד ואחד מאיתנו צורך בפעילות היומיומית שלו גדלה גם היא בעקומה הנדסית.
אבל הדבר הכי חשוב שצריך לספר בבניה ירוקה, הוא שבית ירוק תורם ישירות לבריאות שלנו, לחיוניות שלנו, להספק העבודה שלנו ולהספק שלנו בחיים בכלל. והתרומה היא ענקית.
למשל, במחקר שנעשה על בניין משרדים רגיל מול בניין משרדים ירוק, נבדקו פרמטרים רבים. כמה פרמטרים צדו את עיני-
הראשון, כמות המחלות, כאבי הראש וכדומה ירדה ב 10-20% בבבנין ירוק.
כמות ההעדרויות ירדה ב 40%.
מהירות ההקלדה עלתה ב 11%.
זה הגיוני, אם נדמיין את עצמנו מנסים להקליד לפני ואחרי שהתקלקל לנו המזגן, או ששבתה ההסקה, או אם אנחנו יושבים בחדר מואר אל מול מצב בו אנחנו יושבים בחדר חשוך עם תאורה מלאכותית.
עוד נתונים שעלו בהשוואה- שיעור תפוסת הבנין עלה ב 3%, עלות תפעולית ירדה ב 8%.
אנחנו מרוויחים הרבה יותר מכסף בבית ירוק- אנחנו מרוויחים חיים. שעות יקרות של החיים שלנו משתפרות. אנחנו מספיקים יותר, חיוניים יותר, עם הרגשה טובה יותר, אנחנו שמחים יותר, עם הרבה פחות ימים של צינון, התעטשויות, כאבי בטן, ושאר מריעין בישין.
לגבי עליות בניה ירוקה:
אומרים שבניה ירוקה מעלה את ערך הבניה ב 2-5%. יש אומרים גם ב 10%. מי שחושב על הנושא או מעלה את הטענה שוכח שני דברים חשובים:
הראשון- גם אם בניה ירוקה מעלה את עלות הבניה (בלבד, ללא עלות הקרקע) ב 5%, הרי בית ירוק, מיד לאחר שנבנה, עולה ערכו ב 7% (כן, גם מעלות הבניה וגם מעלות הקרקע).
השני- כל מ"ר בבית ירוק שווה יותר ממ"ר בניה בבית רגיל. ולמה הכוונה?
נניח שנבנה וילה רגילה של 300 מ"ר. נצמיד GPS לכל משתמש וננטר את הפעילות שלו במשך שנה או שנתיים. אחרי הזמן הזה נסתכל בנתונים, ונראה שבפועל, מתוך 300 מ"ר הוא משתמש ב 80 מ"ר (בערך, זו הערכה אבל הטיעון יושלם עוד מעט....). כשנשאל אותו למה, אחרי שהוא יתפלא שזה באמת כך, הוא יסביר- כאן קצת חשוך לי, פה מסנוור, פה מחניק ושם חם מידי.
בבית/ וילה ירוקה, נשתמש ב 140 מ"ר מתוך ה 300 שבנינו. או לחילופין, אם נרצה להשתמש רק ב 80, נוכל לתכנן בית של 240 מ"ר במקום 300 מ"ר.
כמה עולה כל מ"ר בניה? מינימום 6000 ש"ח (יש לקחת בחשבון גם אגרות, ארנונה, עלות תכנון, זמן בניה, והכי חשוב- 60 מ"ר שנגזלים מהגינה שלנו...).
החסכון של בית ירוק, שעלה 600 ש"ח למ"ר יותר בהערכה הקיצונית ביותר (שהם 36,000 ש"ח) מגיע לבניה של 60 מ"ר פחות (360,000 ש"ח). זה רווח נקי של גינה יותר גדולה ושל 324 אש"ח.
זאת ועוד- הוא עכשיו שווה הרבה יותר מבית רגיל- אם נקח בית באזור המרכז, שמחירו 500 אש"ח לחדר (בבית פרטי ההערכה גבוהה יותר- תלוי באזור. בגלל מחיר הקרקע- זוכרים?) הרי הרווחנו 35,000 ש"ח לחדר (לדירה של 5 חדרים הרווח הוא 175 אש"ח!!!)
טוב, אתם בטח מבינים שה"ניסוי" הזה לא נבדק בצורה אמפירית, ורובו בנוי על הערכות. ובכל זאת, כאשר ניקח בחשבון שרובנו שוהים במבנים כ 90% מהזמן שלנו, ההגיון כאן צועק לכולנו- בואו נהיה חכמים, בואו נבנה ירוק...

שאלה מצויינת!
האדריכל ישפיע בסופו של דבר השפעה מכרעת על כל האספקטים של הבית שתיבנו.
האדריכל קובע את העיצוב של הבית, את חלוקת החללים, את הפתחים, את חתך הקיר החיצוני, את צורת הגג, את פרטי הבניה, את העיצוב של המרחב מסביב לבית, ובעצמם כל פרט ופרט בבית.
האדריכל גם קובע את התנהגות הבית (ההתנהגות האנרגטית- ראה מאמר "למה לבנות ירוק"), האם הבית יהיה מאוורר, מואר, לא בזבזני באנרגיה, מתאים את עצמו להפרשי טמפרטורות חיצוניים, מתאים לאקלים באתר.
אפילו על התכנון ההנדסי (קונסטרוקציה, אינסטלציה וכדומה), האדריכל יכול להשפיע- אדריכל טוב, יודע שיש מספר חלופות לבצע את אותן דרישות הנדסיות, ויתאים את השיטה והתכנון המתאימים ביותר תוך תיאום עם המתכננים האחרים.
למעשה, האדריכל קובע אם יהיה לכם בית נוח, נעים ומתאים לצרכיכם.
החשיבות של השאלה נובעת מתהליך ארוך שאתם עומדים להכנס אליו. תהליך התכנון/ הבניה ישאב מכם אנרגיות רבות, יוכל לעורר חיכוכים ומריבות, והוא נמדד בשנים ולא בשעות, ימים או חודשים.
אז לגבי השאלה...
הרגשה ראשונית/ חיבור ראשוני: חשוב לבחור מישהו שאתם מתחברים אליו. תקשיבו להרגשה הפנימית שלכם בעקבות הקשר הראשוני עם האדריכל. אם הדברים חורקים בהתחלה, סביר שיחרקו גם לאחר מכן. אם יש לכם הרגשה טובה ונינוחה, ומתעורר בכם אמון כלפי אותו אדריכל, סביר שהתהליך ילך חלק.
זכרו שבעבודת האדריכל יש אספקט אומנותי, , וכשהקהל שלו אוהד, כמו זמר למשל, הוא יגיע לתוצאות טובות בהרבה.
בדיקה עם לקוחות: חשוב לדבר עם לקוחות קודמים או עכשוויים (עדיף עכשוויים) של אותו אדריכל- לשאול לגבי טיב השירות, האם הם היו מרוצים מתהליך התכנון, מזמן התגובה של האדריכל, מהיכולת שלו להבין אתכם ולתכנן משהו שיתאים לכם (רבים האדריכלים לצערי שחושבים שהם יודעים כל כך הרבה יותר מהלקוח, שלפעמים הם שוכחים לשאול אותו לדעתו ולטעמו).
התמחויות: כדאי שלאדריכל שתבחרו יהיה נסיון בפרויקט מהסוג הנדון. אם זו בניה פרטית, או תכנון פנים, או בניה רוויה, מסחר ומשרדים וכדומה. למרות שלא נולדנו עם נסיון בכל הנושאים, ותמיד יש פעם ראשונה. בכל מקרה, אם בחרתם אדריל שאין לו נסיון בסוג הספציפי, הרי ששאר הנתונים שלו מרשימים מספיק בכדי לנסות.
שכר טרחה- אמנם חשוב לבדוק שכר טרחה, ולהשוות. אבל כדאי לשים לב, שאדריכל מקצועי יחסוך לכם אחודים רבים מעלות הבניה בזכות תכנון חכם. יתכן ויהיה לכם כדאי לתת שכר טרחה גבוה יותר לאדריכל שאתם סומכים עליו, מכיוון שפי כמה וכמה מהתוספת הזו שתצטרכו לשלם תחזירו לכיסכם.
עבודות קודמות: אל תתביישו- בקשו לראות עבודות שהאדריכל עשה. שאלו שאלות והקשו קושיות. אם האדריכל לא יענה בצורה שתניח את דעתכם על השאלות שלכם עכשיו, סביר שדעתכם לא תמצא מנוח גם בשלב התכנון עם אותו האדריכל.
נסיון קודם בוועדות: כאן אני חייב לשחוט פרה קדושה שאינני יודע מהיכן נוצרה- היתרון של אדריכל שעבד מול וועדת תכנון מסויימת, הוא אפסי. יש חוקים ותקנות, ואדריכל שמתכנן את הבית שלכם נכון ולפי החוק, יקבל במהרה את ההיתר. אדריכל שלא מבצע את עבודתו לא יקבל. זה לא כל כך משנה אם הוא מכיר את דינה שמקבלת את הטפסים או את הבקשה להיתר בוועדה.
אנשי מקצוע: שאלו מיהם אנשי המקצוע המומלצים על ידי האדריכל. ישנם אדריכלים שרגילים לעבוד עם מתכננים משלימים מסויימים, מה שבאיזשהו מקום יוצר עליכם לחץ לעבוד איתם. שאלו לגבי מחירים שלהם, זמני התגובה שלהם, מכלול השירותים שהם מציעים ונכונות האדריכל לעבוד עם בעלי מקצוע חדשים.
מיקום המשרד: צריך לשים לב איך תתבצע העבודה והקשר ביניכם לבין האדריכל- אם באמצעות מיילים, או פגישות. יש לשים לב היכן תתקיימנה הפגישות (בדר"כ במשרד האדריכל).
מי המתכנן בפועל? : במשרדי אדריכלים יש את האדם שסגרתם איתו עסקה, בדר"כ בעל המשרד, ויש את העובדים שלו. בחלק גדול מהמקרים העובדים עושים את עבודת התכנון בפועל. שאלו את השאלה לפני שכירת שירותי התכנון, כדי שתדעו מי יעמוד מולכם בתהליך התכנון.

בהצלחה!

בשנת 2010 הפך המין האנושי למין שוכן ערים.
כלומר- עד אותה שנה מספר האנשים שחיו מחוץ לערים היה גדול יותר ממספר האנשים שחיו בעיר. בשנה זו זה התהפך.

המגמה הזו ממשיכה- יותר ויותר מאיתנו כבר שוכני ערים. זה אומר שבנייה בעיר היא אחריות כבדה הרבה יותר. נושאים כמו זכויות שמש, זכויות רוח, רעש, ריח אלו נושאים ששמים אליהם לב יותר ויותר כיום, בגלל הצפיפות בה אנו חיים.
נושא תכנון הנוף העירוני מקבל עכשיו משנה תוקף- יש לתכנן את הערים שלנו כך שיאפשרו את מירב השימושים למירב האנשים, ויעשו זאת תוך פגיעה מינימלית בסביבה ובאיכות החיים.
נושא נוסף עליו אנחנו חייבים לחשוב הוא שמירה על הדורות הבאים.
אנחנו כאן על פני הכדור לזמן מוגבל, ואחרינו ימשיכו דורות רבים (בתקווה)- בנינו ובני בנינו. איזה עולם אנחנו עומדים להשאיר להם? כמה משאבים נצרוך על חשבונם?

ברור שכיום מוטלת עלינו החובה לתכנן גם את הבתים שלנו חכם יותר- אם בעבר פתחנו חלונות "לפי הרגש", הרי שכיום יש משמעות לכל פתח ופתח, בגלל כיווני אוויר קיימים, בגלל הסתרות רוח והאצת רוח שמתרחשת בעקבות השטחים המבונים, בגלל זכויות השמש- כבר היום יש בניינים בהם חלונות דרומיים לא מכניסים אור בכלל בגלל שהם מוצלים על ידי בניינים אחרים.
נושא הבידוד הוא קריטי.
נושאים כמו מסה תרמית, טיפול במים (במיוחד בארץ הקטנה שלנו), התנהגות אנרגטית של המבנה ובכלל התאמת המבנה לאקלים הופכים להיות אקוטיים. כמות בני האדם על פני הכדור עולה בצורה הנדסית וצריכת האנרגיה שלנו נוסקת, עלות האנרגיה עולה כל הזמן- אנחנו קוראים לזה "גזירות כלכליות" אבל האמת היא שברוב הפעמים עלות המשאבים עולה. מחיר הנפט עולה ומיד מתייקרים המים, החשמל, הגז ושאר המוצרים.

אנחנו חייבים להתפכח ולהתחיל לחשוב ירוק- לטווח הקצר כמו לטווח הארוך.